אלי מקגרו
הדפסים בשלושה גדלים.
לגודל אחר – צרו קשר.
המחירים כוללים דמי משלוח
*
סליחה, במי מדובר?
האשה שיש לה על שמה פיסת היסטוריה קולנועית מנצחת בזכות סרט אחד ויחיד. זוג שחקנים יפים במיוחד, סיפור אהבה שהוא אוסף של כל הקלישאות שאתם מסוגלים לדמיין, סוף טראגי, ושיר נושא שהוא שילוב מחניק גרון של שמן זך ודבש ניגר. הכוונה היא כמובן לסרט הבנות האולטימטיבי ״סיפור אהבה״
אלי מקגרו הייתה ג׳ני, זו שמספוליירת ישר על הפתיחה בספרו של אריך סגל, עם המשפט שנותן את האות לנהרות של דמע ״מה אפשר להגיד על בחורה בת עשרים וחמש שמתה״ מסתבר שהרבה – בערך ספר שלם ואחר כך סרט, ואחר כך אלפי ציטוטים על יומנים ומכתביות שעוסקים בשאלה ״מה זה אומר לאהוב?״ והתשובה, וזה כבר ספויילר נוסף, היא כמובן ״ שלעולם לא תצטרך להגיד אני מצטער״ .
למה אייקון?
על התפר שבין שנות השישים לשבעים, אלי מקגרו הייתה התגלמות הרומנטיקה מהסוג התמים, בת השכן הענוגה רגע לפני שהיא הופכת לערפדית הקוקאין של העשור הבא. ״סיפור אהבה״ מיתג אותה כנסיכת קולג׳ (על מלגה) עם שיער כהה חלק ושביל באמצע, סריגי גולף ומעילים כמו-בוהמיינים, גבות עבות וחיוך לבן וצח. הבחורה הזו שלגביה תוהים ״מהיכן אתחיל לספר עד כמה נפלאה היא האהבה״, והעובדה שהיא קצרה וטראגית הופכת אותה, כמובן, למיתית. ואוי, כמה בכינו...