סליחה, במי מדובר?

דוגמנית העל והשחקנית בת ה-76, שממשיכה לקטוף קמפיינים ולחרוך מסלולים בלי להזריק רעלנים לקמטים, בלי ניתוחים פלסטיים ועם אותו רווח בין השיניים שהיה הסמל המסחרי שלה כשכיכבה ב"ג'יגולו אמריקאי" – הסרט שהיווה את הצהרת הכוונות האופנתית הכי מדויקת של שנות ה-80 וחוגג כעת 40 שנה. הסרט אמנם היה שיר הלל ליופי ולסטייל של הכוכב הגברי שלו ריצ׳ארד גיר, אבל גם אך גם להאטון, כמאהבת הנחשקת והמבוגרת יותר, היה חלק בלתי מבוטל בהגדרת הנראות הנדרשת לצלוח בשלום את העשור הנורא ההוא.

למה אייקון?

מעטות הדוגמניות שמצליחות להישאר רלוונטיות במשך חמישה עשורים ברציפות. האטון אף פעם לא היתה "הדוגמנית הכי יפה" ובוודאי לא "השחקנית הכי טובה", אבל יש לה את הייחוד הנוסף הזה שחוקק אותה בתודעה. אולי זה החיוך שלה, שגורם לך מיד להיות לטובתה, ואולי זו נינוחות טבעית שיש בה המאפשרת לה לא להיכנע לרודנות היופי הגילנית של התעשייה שמתייחסת לכל קמט כאקט אנטי פטריוטי

הסגנון והיופי של האטון כפופים לאופן שבו האמריקאים אוהבים לחשוב על עצמם: פשוטים, נקיים, בריאים בגופם ובנפשם, בהירים ודקים, וחיים את החלום. לורן האטון היא אמריקאית כזו, ולכן גם כשהיא מצטלמת בחזייה בגיל 70+ מוחאים לה כפיים ולא רוגמים אותה בעלבונות.